תהליך הפונדקאות מאפשר להורים המיועדים להגשים חלום ולהביא ילד לעולם, יחד עם זאת התהליך כרוך בדילמות אתיות כבדות משקל מבחינה הלכתית, רפואית ומוסרית. בתהליך הפונדקאות האם המיועדת שתגדל את התינוק לא נשאה אותו ברחמה, והאם הנושאת (אם פונדקאית) נושאת את התינוק ברחם שלה בהתנדבות, עם או ללא תמורה כספית לכיסוי ההוצאות וקבלת שכר.
יש לא מעט סוגיות אתיות בתהליך הפונדקאות הן מבחינת האם המיועדת והזכות של ההורים המיועדים להביא ילד לעולם, והן מבחינת האם הפונדקאית, כמו גם שאלות אתיות הנוגעות לזכויות ולמעמד הילד.
שאלה אתית בנושא החוק – האם הוועדה רשאית לקבוע הגבלות שאינן מופיעות בחוק?
חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996, מוכר לכולנו בשם העממי חוק הפונדקאות. החוק מסדיר את תהליך הפונדקאות בישראל וקובע את תפקידי הוועדה האחראית על אישור ההסכמים לנשיאת עוברים. החוק קובע כי חברי הוועדה לאישור ההסכמים לנשיאת עוברים חייבת לבחון 2 תחומים עיקריים לפני מתן אישור להסכם. החוק קובע כי הוועדה חייבת לבדוק האם התקיימו כל התנאים הרשומים בסעיף 2 לחוק, למשל האם ההורים המיועדים הם תושבי ישראל מעל גיל 18, האם הסכם הפונדקאות עומד בדרישות החוק, מקור הזרע והביצית ועוד. חברי הוועדה חייבים להשתכנע כי ההורים המיועדים והאם הפונדקאית ערכו את ההסכם מרצון חופשי תוך הבנת השלכות ומשמעות התהליך.
למרות שהחוק מגדיר וקובע את גבולות הדיון של חברי הוועדה לאישור ההסכמים, המציאות מוכיחה כי חברי הוועדה מאמצים כללים פנימיים המושפעים מניסיון החיים ומהעמדות השונות שלהם, ולמרות שהחוק לא מותיר לחברי הוועדה שיקול דעת מעבר לכתוב בחוק, בלא מעט מקרים הוועדה חורגת מהסמכויות שלה וקובעת הגבלות שלא מופיעות בחוק.
שאלה אתית בנושא הזכות להורות – מהי הבעייתיות האתית בנושא הזכות להורות?
אחת הבעיות האתיות בנושא הפונדקאות הוא הזכות להורות, ומדינת ישראל ידועה כמדינה המעודדת ילודה וזו גם רוח חוק הפונדקאות. החוק בישראל מאפשר להורים המיועדים העומדים בתנאים שנקבעו להביא ילד לעולם באמצעות טכנולוגיה רפואית חדשנית, יחד עם זאת יש כאן בעיה אתית מאחר וההורים המיועדים שוכרים רחם של אם נושאת כדי להביא ילד לעולם ולהפוך להורים.
שאלה אתית מצד האם הנושאת – מהם הסיכונים של האם הפונדקאית מבחינה נפשית ופיזית?
הוועדה בודקת את המוכנות הנפשית של האם הנושאת, היא גם דורשת מסמכים רפואיים כדי להבטיח שהאם הפונדקאית בריאה ויכולה לעבור את ההריון בשלום וללא סכנה לחייה או פגיעה במשפחתה, ובמיוחד בילדיה הביולוגיים. תהליך הפונדקאות מורכב וממושך גם עבור האם הנושאת, ישנם שיקולים נפשיים ופיזיים אליהם חשוב להתייחס בהתאם.
שאלות אתיות הנוגעות לזכויות הילד – מהן זכויות הילד שנולד בתהליך פונדקאות?
אחת הבעיות האתיות בתהליך הפונדקאות הוא מעמד היילוד וזכויותיו, בין אם התהליך נעשה בישראל ובין גם בגיאורגיה. בהסכמים לנשיאת עוברים המשקל של זכויות הילד נמוך, למרות שיש משמעות כבירה מבחינת זכויות לילדים שנולדו בפונדקאות, ובמיוחד בתרומת זרע.
שאלה אתית חברתית – מהי המשמעות מבחינת הגבלת מספר הילדים?
החוק לא מגביל את מספר הילדים להורים המיועדים, לכן יתכן מצב בו יש להורים שני ילדים והם מעוניינים בתהליך הפונדקאות כדי להביא ילד נוסף לעולם. יש מקרים בהם הוועדה פוסלת את ההסכם בטיעון שיש להורים המיועדים ילדים, וזו שאלת אתית חברתית האם להגביל את הפונדקאות רק להורים מיועדים ללא ילדים או לא.
המרכז להורות באמצעות פונדקאות הוקם על ידי עדה אטיאס ומינה יולזרי, עובדות סוציאליות בעלות תואר שני. הסוכנות הוותיקה סייעה עד היום לאלפי זוגות והורים מיועדים להביא ילד לעולם בתהליך פונדקאות בארץ או מעבר לים במדינות כמו גיאורגיה.
למידע נוסף על הליך פונדקאות לחץ כאן!