כתב מקומונטנתחיל מן האמרה החיובית שמתח נפשי הוא איננו תחושה פסולה או לא בריאה. בדיוק כפי שאנו יכולים לחוש עצובים, נינוחים, שמחים או כועסים, כך גם לתחושת המתח ישנו מקום בחיינו. למעשה, מדובר בכוח שמניע אותנו לעתים לבצע פעולות באופן מהיר ויעיל יותר. אם כך מדוע שנוותר עליו?
מתי עלינו לטפל במתח הנפשי?
עלינו להיות מודעים לעובדה שכאשר תחושת המתח הופכת לחלק בלתי נפרד מן היום-יום שלנו, אז הרי שיש בה כדי להזיק לנו לא רק באופן שבו אנו חווים אירועים שונים, אלא גם מבחינה פיזית.
סטרס – מבוא
סטרס הוא במילה אחרת לחץ נפשי, והוא נובע מסיבה חיצונית מסוימת אשר נחווית על-ידינו כגורם מאיים.
כך למשל, אם לא נסיים מטלה חשובה בלימודים במועד שנקבע לנו מראש, אז הרי שייתכן ולא נעבור את הקורס. ואם לא נגיש עבודה מסוימת בזמן במקום העבודה שלנו, הרי שזה ישפיע על האופן שבו הממונים עלינו יתפסו את מקצועיותנו ורצינותנו.
טבעי שנהיה לחוצים מכך, ושלתחושה זו יתלוו תסמינים אופייניים שונים דוגמת: דופק מואץ, לחץ דם מעט יותר גבוה, הזעה וכיוצא בכך.
הבעיה בסטרס טמונה בכך שהוא משקף מתח נפשי מתמשך שאיננו מרפה.
במקרים שכאלו, ההשפעות השליליות יכולות להיות ניכרות ולהתבטא בהפרעות שינה, תחושת תשישות שאיננה חולפת גם לאחר שינה רצופה, כאבי ראש, קשיי עיכול, קושי בריכוז, רגזנות ותפקוד לקוי של מערכת החיסון (קרי, עמידות פחותה בפני מחלות).
כיצד ניתן להפחית את המתח?
נאמר זאת חד וברור – ניתן להתמודד עם סטרס, וניתן להפחית את מידת עוצמתו והשפעתו על חיינו.
דרך אחת לשלוט ברמות הלחץ הנפשי, היא באמצעות טיפול פסיכולוגי. טיפול שמטרתו להבין את מקורות המצוקה, להבין אירועים קודמים שהשפיעו על תפיסת עולמנו ודרכים שבהן אנו מפרשים את המאורעות מולם אנו מתמודדים.
דוגמה קלאסית לטכניקת טיפול שגורה להתמודדות עם מתח נפשי היא טיפול CBT. טיפול זה שעונה לשם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נועד להתמקד בדפוסים התנהגותיים המשפיעים עלינו, ולאפשר שינוי הדרגתי. כך למשל, אם אדם נוטה לומר 'אני אף פעם לא מצליח', אז הרי שזהו משפט שמגביר מתח וחרדה. עלינו לשים לב למשפטים כוללים מדי דוגמת אף פעם, ולשנות זאת ל'הפעם לא הצלחתי, היו לי הצלחות בעבר ואנסה שוב'.
לצד זאת, ישנן גם שיטות עצמאיות בהן נוכל להשתמש כדי לקדם אורח חיים רגוע ושליו יותר.
פעילות גופנית
זוהי אמנם עצה שגורה, אך היא גם נחשבת לאחד מן הפתרונות היעילים ביותר בו כל אחד ואחת יכולים להשתמש בכל רגע נתון.
הקפידו לסגל לעצמכם אורח חיים ספורטיבי יותר. אנו לא מוכרחים להפוך לאצנים מקצועיים, או לפקוד את חדר הכושר מדי כמה ימים.
מספיקה הליכה ממושכת בשעות הערב, כדי שתוכלו לקדם את הפרשתם של אנדורפינים, כימיקלים המיוצרים במוח ואשר ידועים ביכולת להשרות תחושת שווה.
בנוסף, שגרה ספורטיבית מקדמת תחושת רעננות וחיוניות גבוהה יותר; שני מאפיינים שיכולים גם להשפיע לטובה על האופן שבו נתמודד ונצלח משימות שונות ביום-יום.
מיינדפולנס
או במילים אחרות – מדיטציה.
מדובר בטכניקה שניתן ליישמה באמצעות אפליקציות שונות בניידים, ללמוד אותה בסדנאות ייעודיות ואף במסגרתם של טיפולים פסיכולוגיים.
המיינדפולנס נחקרה רבות, והיא מאפשרת לנו 'לאמן' את המוח כדי להיות נוכחים בהווה.
נטייתנו היא לחשוב על אירועים שקרו בעבר או שיקרו בעתיד. למעשה, מרביתנו כמעט ואינם נוכחים וחווה את אותו הרגע.
כדי ליישם את בסיסה של המדיטציה, שבו בנינוחות על כיסא בחדר שקט וריק מאדם. עצמו את עיניכם וקחו נשימה עמוקה.
הרגישו כיצד האוויר ממלא את בית החזה ומעלה אותו מעלה. נשפו והרגישו כיצד בית החזה מתכווץ חזרה מטה.
ההתמקדות בתחושות הפיזיות, מקבעת אתכם בהווה על-ידי מחשבה שמתמקדת בדבר מה פיזי שקורה כאן ועכשיו.
מומלץ לתרגל מדיטציה בתחילה לאורך 5 דקות, ולנסות להעלות את משך הזמן בהדרגה.
מאמר זה נכתב בשיתוף עם מכון סול לפסיכותרפיה: