הילדים הם העתיד. כולם ממוקדים להתפתחות תקינה של הילדים ובהמשך בני הנוער כדי לאפשר בסיס איתן לתפקוד בריא כבוגרים בחברה. מה קורה כאשר הילדים או בני הנוער לא הולכים בדרך הזו? כשמדובר על ילדים ישנה חמלה והבנה. ’הילד בשלב הטנטרום‘ כך אומרים. אך, כשמדובר על בני נוער, המושגים נוקשים יותר. כאשר מדברים על פשיעת נוער מדברים על המושג שמתייחס לבני נוער, שלא הולכים לפי הדרך המצופה מהם. כבר לא ניתן לחבק, לאיים או להסיח את דעתם כמו הילדים הקטנים שבוכים בסופר לקבלת סוכרייה.
מדוע יש מצבים של פשיעת נוער?
יש רמות רבות של סטייה מהדרך. ישנן התנהגויות שנשארות בתוך המשפחה (כמו התחצפות ושקרים). ישנן התנהגויות חד פעמיות של פשיעה (למשל, נסיעה בשכרות לאחר בילוי במועדון), וישנן התנהגויות שנכנסות כבר תחת קטגוריית עבריינות נוער למשל, עבירות מין, תקיפה, רצח. עבירות הפוגעות באבני יסוד של חברה מתפקדת.
מה אומרים הנתונים ה"יבשים"?
אם מסתכלים בנתונים ובסטטיסטיקות השונות רואים עלייה באחוזי הפשיעה בקרב בני נוער. נכון שישנה טכנולוגיה וישנה אכיפה וישנו חינוך מתקדם יותר, אך עדיין מתקיימת עליה מדאיגה. כדי להבין את הסיבות, הדבר החכם לעשות הוא להתבונן ברמת המאקרו החברתי ולא באופן פרטני. מה בחברה משפיע על בני הנוער וגורם להם לפעול באופן שלא מתאים לחברה. לרוב מצטטים את אלברט איינשטיין שאמר ”אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות‘. אם ישנה מגמת עלייה, הרי משהו נעשה לא מדויק ואי אפשר לצפות שזה ישתנה. במקרה זה, החברה כוללת את החינוך, הכלכלה, הרווחה ואפילו את הבריאות.
אם נתבונן על היבטים אלו, נראה עוני, השכלה, מקום מגורים – עיר במרכז או בפריפריה, איכות החיים למשל חיים בעיר לעומת מושב או קיבוץ וכן מצב משפחתי, כהיבטים משפיעים על הסיכויים להיווצרותה של פשיעה בקרב בני נוער. נוכל אף להתבונן על המסגרות החינוכיות באם מאפשרות גמישות מחשבתית והתפתחות אישיותית או שמא דוחקות את המתבגר לפינה ומדכאות את רצונו, יכולותיו וחשיבותו.
מה ניתן לעשות כדי להוריד את אחוזי הפשיעה?
התשובה המיידית היא לרוב ענישה. כמו שלנו המבוגרים יש השלכות למעשינו כך גם לבני הנוער. אבל התשובה הנכונה היא מתן מעטפת בריאה יותר. מציאת האיזון בין הגבולות הנדרשים לבין הצרכים ההתפתחותיים שלהם.
בסופו של יום, המתבגרים הם ילדים שזקוקים להדרכה והנחייה מתאימה כדי לצלוח את משוכות הילדות לעבר הבגרות. הם זקוקים להשכלה טובה יותר ולימוד כישורי חיים וחברתיים. שילוב בין ההבנה שהם חלק מחברה ביחד עם הכרות ושמירה על עצמם. כאשר מדובר על פשיעת נוער, בעצם מדובר על בני נוער שלא מצאו או סטו מהדרך. לא מדובר על ילדים רעים וגם לא על ילדים בעייתיים. מדובר על ילדים שמבקשים שמישהו יאיר את דרכם ויאפשר להם למצוא את האור הזה בתוכם.