אלעד ליכנטנשטייןחרדת בחינות הינה מצב לא נעים המפריע להישגים הלימודיים ועלול להשפיע לרעה על העתיד שלנו. אין מתסכל מלעמוד מול מבחן שהתכוננתם ועמלתם רבות כדי להצליח בו ולגלות בשעת מעשה כי החרדה העצומה מונעת ממכם מלהצליח להביא לידי ביטוי את הידע הרב שצברתם ואת הזמן הרב שהשקעתם בהתכוננות למבחן.
הסובלים מחרדת בחינות מתארים תופעות פיזיות של הזעה, רעד דפיקות לב מואצות, הלמות בעור התוף, ראייה מטושטשת ונשימות מהירות ושטוחות.
אם אתם מזהים את עצמכם במצב זה כדאי לחפש מטפל CBT, שהוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים וכן לנערים אשר אתם יכולים להיעזר בו רבות והוא יעיל במיוחד לטיפול בחרדת בחינות.
כדאי לעשות זאת בהקדם, כי בעיה זו עלולה להוביל לתוצאות ירודות בלימודים שעשויות להשפיע על מצב הרוח ואף להביא לתחושת כישלון שעשויה להתפתח לדיכאון. וחבל.
מה הסיבות לחרדת בחינות?
חרדת בחינות עשויה לנבוע משני גורמים המשתלבים אלו באלו. הראשון הוא המחשבה השגויה הגורמת לחרדה, והשני הוא התגובה הגופנית למחשבה זו.
למה שתתפתח מחשבה הגורמת לחרדה? זה יכול לנבוע ממספר סיבות: אולי יש לכם זיכרון טראומטי הקשור לתקופת מבחנים או למבחן כלשהו שעברתם? אולי אתם נמצאים בסביבה תחרותית ומלחיצה מאוד אשר מקדשת הישגים של הצטיינות ואינה סלחנית כלפי ציון שהוא פחות ממושלם וחרדה זו משתקת אתכם? אלו דוגמאות אך יכולות להיות אינספור סיבות מסיבות שונות העלולות להביא למחשבה שגויה לגבי בחינות. יהיו אשר יהיו הסיבות למחשבות אלו, החלק השני הוא כאמור התגובה הגופנית הנגרמת כתוצאה מהמחשבות.
הם מציפות אתכם, בשעת מעשה בשעת המבחן, ומביאות לתגובות גופניות קשות, אתם עלולים לחוש כאילו איום ממשי מאיים עליכם, תחושה של טביעה, או של התקף לב, אשר מפריעים ליכולת הריכוז ומפריעות לבצוע המבחן באופן תקין.
הטיפול בחרדת בחינות
הטיפול יתמקד בשני הגורמים המשתלבים ומביאים לחרדה. מהכיוון הקוגניטיבי, נבצע זיהוי של המחשבות השליליות והשגויות, נלמד איך להתמודד עם המחשבה הזו ולשלוט עליה במקום שהיא תשלוט עלינו. בהקשר של התגובות הגופניות, נלמד איך להרגיע את הגוף שלנו בשעת הופעת התופעות הגופניות של התקף החרדה, נלמד מה הכלי שיסייע לנו במיוחד ונרכוש ונתרגל את השימוש בו, זו יכולה להיות מדיטציה, תרגולי נשימות והרפיה, בקליניקה נבצע תרגולים וסימולציות למצבים מעוררי החרדה במקרה זה בחינות דמה וזאת במטרה להביא לשליטה בחרדה בשעת מעשה, כך שהיא לא תשפיע לרעה על התפקוד שלנו.