להיות מטפל זה אינו מקצוע קל. לא משנה מהו תחום ההתמחות שלכם, סביר להניח שאתם ניצבים בפני אתגרים מורכבים רגשית בכל פעם שמטופל מגיע אליכם למפגש. יש מפגשים קשים יותר מאחרים ורגעים בהם אתם עלולים להרגיש שאתם כורעים תחת הנטל.
עמידות רגשית
מטפל חייב לפתח עמידות רגשית גבוהה. עמידות רגשית תחסום חלחול של עלבונות, האשמות ורגשות שליליים המופנים לא פעם מצד מטופלים והיא גם תסייע לכם לשמש כקיר יציב ותומך עבורם. קשה להחזיק מעמד לאורך זמן בלי תכונה זו והחכמה היא לדעת לאזן בין עמידות רגשית לבין אמפתיה והכלה.
מטפל צריך להיות אסרטיבי, ברור, ממוקד ומודע לערכו העצמי והתועלת שהוא יכול להציע למטופליו. כדי שהקליניקה תהיה מלאה ולא תצטרכו לרדוף אחר מטופלים או להקדיש זמן רב וכספים לשיווק הקליניקה, אתם צריכים להכיר בכך שאין פתרונות קסם, אלא מדובר בדרך שיש לעבור.
אז איך עושים זאת?
ראשית, מכינים תכנית עבודה מסודרת, ובה מגדירים את כל הדברים שהולכים לבצע ואיך הם יבוצעו.
שנית, מבחינים בין עיקר לטפל ובהתאם לכך יוצרים סדר עדיפויות מקדם. בנוסף, מקבלים מראש ומכינים את עצמכם למצב בו תרגישו שהעול כבד מדי ותרצו לוותר. מצבים כאלו אינם ייחודיים לכם, ואם תשתתפו במפגשי נטוורקינג תגלו שמטפלים רבים חולקים אתכם את התחושות הללו. מה עושים במקרה כזה? מבינים שזה טבעי, לא מקבלים החלטות מתוך סערת רגשות והכי חשוב: זוכרים שהתמדה ועשייה יביאו אתכם למקום שרציתם והכישורים האישיים שלכם גדולים יותר מכל קושי שתחוו בדרך לשם.
עצה נוספת היא להכין מראש ארסנל שיכלול תשובות לרגעים קשים ופינוקים שיעודדו אתכם לא לוותר. מדובר בעבודה עצמית שתלמד אתכם בסופו של דבר לא להתרגש מכל אמירה או מורכבות, וזו יכולה להפוך לרוטינה קבועה שתלווה אתכם בשנים הראשונות כמטפלים או לאורך כל הדרך.
ולסיום, אל תמעיטו בערך של הצטרפות לקהילה עסקית כזו שתאפשר לכם מרחב הכלה גם לרגעים המאתגרים. קהילת מטפלים יכולה לשמש לכם כמקום לפרוק, לשתף ולהתייעץ וגם אתם בתורכם, תוכלו להציע את אותה תמיכה לאחרים.